לידה

הבחירה הזו מגובה במימון אנרגטי שקיבלנו עם רדתנו לעולם הזה: של אנרגיות אש (כוח בריאה-יצר היצירה) אוויר (חיבור נשמתי לילד הפנימי) ומים (חיבור בינאישי ורגשי של אהבה) וידיעה את העוצמה העצמאית שבבינה הנשית. צמת היסודות אש אוויר ומים היא שיוצרת את התוצר הגשמי באדמה שמתהווה בתואם לבחירה התודעתית

אז למה כשנשים מגיעות לרגע הלידה הן מוותרות על חופש הבחירה הזה ומשאירות את האחריות על הידיעה בידי רופאים ואחיות שמכתיבים להן הנחיות מה ואיך לעשות כאילו שהן לא יודעות?

 תארו לכם שהיו מתערבים בסקס כמו שמתערבים בלידה  

The Performance – Sex like Birth

 

אלוהים:"טוב, נראה לי שאני הולך לברוא משהו מופלא!"
פרוצדורה: "אלוהים, אני מבקשת שלא תזוז בבקשה."
אלוהים: "אבל למה? אני הכי אוהב ללכת בחדר מצד לצד כשאני בורא. זה עוזר לי להתרכז. אני לא בטוח שאני אצליח לברוא בלי זה"
פרוצדורה: "מצטערת, זה הנוהל. תשכב פה ותן לי לחבר אותך"
אלוהים: "לחבר אותי? למה?"
פרוצדורה: "למוניטור. תהליך הבריאה עלול להסתבך, ואנחנו לא רוצים לקחת סיכונים.
ועכשיו, אני מבקשת שהמלאך שלך יצא מהחדר"
אלוהים: "אבל זה המלאך שלי! הוא עוזר לי לברוא, אני צריך אותו פה לידי!!"
פרוצדורה: "אני מצטערת. אנחנו לא מרשים יותר למלאכים להיות בחדר הבריאה.
אני ממש מבינה אותך, אבל אין לי ברירה. גם אני כפופה לנוהל".
אלוהים: "תגידי, מי זה הנוהל הזה?"
פרוצדורה: "הנוהל קובע שזה שאתה הבורא, לא אומר שאתה מחליט פה".
אלוהים: "ומי ברא את הנוהל הזה?"
פרוצדורה: "קובעי המדיניות".
אלוהים: "ומי ברא אותם?"
פרוצדורה: " התקציב."
אלוהים: "ומי יצר אותו?"
פרוצדורה: "טוב, יש לי עוד שתי בריאות במקביל, אז אין לי את כל הזמן שבעולם, תתחיל ללחוץ".
אלוהים: "תגידי, של מי הבריאה הזאת לעזאזל?!"
פרוצדורה: "אלוהים, תפסיק לצעוק בבקשה. הרמת כבר את כל המחלקה. רוצה אפידורל?"

*

כעת זה רשמי: בריטניה ממליצה לנשים ללדת בבית. מדוע ישראל לא?   תקנות חדשות בבריטניה ממליצות לנשים בהריון בסיכון נמוך ללדת בבית או במרכזי לידה מכיוון שעצם האשפוז בבית החולים מעלה את הסיכון לסיבוכים וזיהומים. אלה שבסיכון גבוה יכולות להמשיך ללכת לבית חולים ולחשוף את עצמן לסיבוכים ולזיהומים.

נשים, תתעוררנה!!! הנה עוד סיבה טובה ללדת בבית:
מהרחם למחשב: חדר הלידה של המאגר הגנטי הישראלי
הצעת חוק שאישרה ועדת השרים תחייב עריכת בדיקות גנטיות לכל תינוק מיד לאחר הלידה כדי לזהות מחלות, אולם המידע יישמר במאגר שאליו תהיה גישה לרשויות אכיפת החוק. מתנגדים: "מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות האזרחים"

ריקוד לתוך הלידה  Dancing Into Labor

 

לידת בית במים עם כל המשפחה  

הסרטון הזה ממחיש כמה התינוק שומע צלילים עוד בהריון, שהוא נרדם לצלילי מנגינה מוכרת

MTS Internet Baby 

אשה, אמא, הילדים כבר לא באמת צריכים אותך יותר אחרי הלידה….הם יודעים מה הם רוצים ומה הסיבה שלשמה ירדו לעולם .

Very funny baby mts ads compilation (CCC)

 היא התחלה של סוף, חלק מתהליך התפתחות בתנוע מתמדת של חיים ומוות

יש שבט באפריקה שבו תאריך לידתו של ילד לא נספר מהרגע שהוא נולד,
וגם לא מהרגע שהופרה ברחם,
אך מהיום שהילד היה מחשבה במוחה של אמא שלו.

וכאשר אישה מחליטה שיהיה לה ילד, היא יוצאת ויושבת מתחת לעץ, בעצמה, והיא מקשיבה,
עד שהיא יכולה לשמוע את השיר של הילד שרוצה לבוא.
ואחרי ששמעה את השיר של הילד הזה,
היא חוזרת לאיש שיהיה אביו של הילד, ומלמדת אותו את השיר.
ואז, כשהם עושים אהבה על מנת להרות,
חלק מהזמן הזה הם שרים את השיר של הילד, כדרך להזמין אותו.

ואז, כאשר האמא בהריון, היא מלמדת את השיר של הילד למיילדות ולנשים הזקנות של הכפר, כך שכאשר הילד נולד, כל הנשים הזקנות והאנשים סביבן יוכלו לשיר את השיר של הילד כדי לקבל אותו בברכה.
ובזמן שהילד גדל, כפריים אחרים למדו לשיר את השיר של הילד.
אם הילד נפל, או כואב, מישהו היה מרים אותו ושר את השיר שלו אליו.
או כשהילד עושה משהו נפלא, או עובר טכס התבגרות,
אז כדרך של כבוד, אנשי הכפר שרים את השיר שלו למענו.

וזה הולך ככה בכל החיים שלהם. בנישואים, עם המשפחה, הקהילה…
השירים שלהם תמיד מושרים, יחד.
ולבסוף, כאשר הילד הזה כבר לא ילד והוא שוכב במיטה,
מוכן למות, כל תושבי הכפר כבר מכירים את השיר שלו,
והם שרים – בפעם האחרונה – את השיר לאותו ילד.

מי אמר שרק אשה יכולה ללדת?

אם לא נתעלם ממגבלת הגוף הפיזי ונפתח אתהראש לאפשרויות טכנולוגיות חדשניות לגדל ילדעים מחוץ לרחם אישה, אז גם גברים יכולים…

 

סיפור אישי:  סיפור על חלקי יחד עם בני לשינוי חוק לידת בית 

לפני 9 שנים ילדתי את בני הצעיר מארבעת ילדיי בקצה הערבה . כמהה נשמתי ללדת בבית אבל אבא שלו אז לא הסכים אז נכנסתי לחדר היולדות באילת (הייתי היחידה בכל המחלקה) , הסתגרתי במקלחת כדי שאף אחות לא תתקרב אליי לשים לי מוניטורים וילדתי את בני בעמידה. 3 האחים שלו היו לידי 10 דקות אחרי שיצא לאוויר העולם. פשרה, אבל מילא… אחרי שעתיים כבר הייתי בבית . הנהלת ביה"ח חייבה אותי לשלם 8000 שח דמי אישפוז וסרבה לתת לי טופס שחרור לפני שעוברות 24 שעות אישפוז והילד יקבל את כל החיסונים. ואיימו עליי שלא אקבל דמי לידה. הלכתי בכל זאת . אבל אשת אש לוחמת שכמותי לא מוותרת בקלות על ייעודה לשנות סדרי עולם. בזכות התביעה שהוגשה בבג"צ עם הסיפור שלי, נשים יכולות היום לקבל אישור לצאת אחרי שעתיים ולקבל מענק לידה גם בלידת בית וגם אם הילד לא קיבל חיסונים.

31/1/2017 -תמר זנדברג מדווחת על אישור חוק מענק לידה ליולדות בית 

לקח לממסד האדמה האיטי 9 שנים להעביר חוק אחד . חבל, כי לדעתי זה בזבוז אנרגטי. החוק הזה ממילא לא רלוונטי, כי היום יותר ויותר נשים יודעות שמוטב להן ללדת בבית ולא לקבל את הפרוטות של מענק הלידה . יש דברים ששום סכום חומר בעולם יכול למדוד ערכם. לחופש הבחירה יש מחיר והוא יקר יותר מכסף ממסדי ויהה אשר יהה הסכום שלו. (אני אגב כן קיבלתי את שלי אז, אמנם שנתיים אחרי, אבל קיבלתי. לא יוצאת פריירית… איזו אשה אני, הא? גבר גבר…

תיעוד  ההתרחשויות מרגע ההתהוות אז 2008 ,עד אישור החוק היום , בדף באתר באופן טבעי

שחרור מוקדם מביה"ח לאחר לידה בקשת עזרה – אתר באופן טבעי 

הסבר ארוך יותר למי שמעניין אותו:

בתקשור הראשון שלי עם תודעת העל הם מסרו לי שהשליחות שלי נפתחה כבר 4 שנים לפני שהגעתי אליהם ולא ידעתי. סתומרת- ידעתי, אבל לא הייתי מודעת. באותה עת כתבתי יומן בלוג באתר באופן טבעי : חיים חופש בערבה – בלוג משפחה בחינוך ביתי . כשהם אמרו לי לפני 4 שנים, ניגשתי לארכיון הבלוג ההיסטורי ההוא וחיפשתי מה קרה בדיוק באותו תאריך ואיך זה שלא שמתי לב. אז זה מה שקרה: פעם ראשונה בחיי כאמא שאיפשרתי לעצמי להיות לבד רק אני בלי הילדים ובלי בן זוג ובלי אחריות לכלום חוץ מלעצמי. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי… מי אני ללא המהות האימהית ? המהות החדשה צמחה בתוכי: הייתי אז בסוף ההריון עם בני הרביעי -באר, כשף אוויר. אבל לא הבנתי.
 
אחרי שנים של אימהות אינטנסיבית 24 שעות ביממה, ל 4 ילדעים בחינוך ביתי, כל יום וכל היום והלילה, ישנתי איתם במיטה משפחתית , הנקתי והענקתי כל שניה בחיי. עד שבאותו רגע של שינוי נגמר לי המימון האנרגטי לתת להם והבנתי שכעת העת לתת לעצמי. מצאתי עצמי באיזה פסטיבל שנטי במצוקי דרגות אבל גם שם כמובן לא מצאתי את עצמי שייכת וחזרתי הביתה לילדים לפני הזמן . 3 חודשים אח"כ ילדתי את בני בלידה טבעית . רציתי שתהיה בבית איפה שגרנו בקצה הערבה. תמיד רציתי ללדת בבית אבל אבי ילדיי לא הסכים. אפילו היתה איתי אז בבית חברה שלי שהיא גם אמא בחינוך ביתי שילדה את שתי בנותיה בבית, ואמא שלי היתה גם כדי לעזור עם הילדים, היו לי כל התנאים לעשות את זה אבל לא עשיתי. היתה בי הבנה שעלי ללכת לביה"ח. כך נחתם מראש. ידעתי את החתימה. אני כתבתי את התסריט. ברור היה לי שזימנתי לעצמי עימות עם המסגרת. מי יכול להתיך את מסגרות האדמה הנוקשה אם לא אשת אש שכמותי? באתי מוכנה מראש עם מכתב שסיכמתי  חתום ע"י מנהל המחלקה – התחייבות שלו לא להפריע לי ללדת בדרכי. בקיצור- הכנסתי עצמי למחלקת יולדות ביוספטל באילת ויצאתי אחרי שעתיים אחרי שילדתי בעמידה והילדים איתי. ביה"ח דרש ממני לשלם 8000 שח דמי אישפוז והודיעו לי שאינני יכולה לקחת את הילד לפני שיקבל חיסונים ואני אשלים 24 שעות אישפוז וכמובן איימו שלא אקבל מענק דמי לידה. נא באוזן. אני אראה להם מה זה.
הגשתי תביעה באמצעות עו"ד שהתנדב לייצג אותי בשם ארגון נשים למען חופש בחירה בלידה (תודה לנירית שפירא שאז תמכה וקידמה את הנושא) בזכות הסיפור שלי הוגש בג"צ והשבוע ב 31/1/2017 הודיעה ח"כ תמר לנדברג שהחוק אושר. 9 שנים אחרי, נשים קיבלו את הזכות שהיתה שלהן מלכתחילה אבל כעת זכתה להכרה מהממסד : לקבל את מענק הלידה ודמי הלידה גם כשיולדים בבית ולא עושים חיסונים לילד.
 
הבנתי השבוע את משמעות המועד שבו נפתחה לי השליחות בדיוק כשירד בני באר לאוויר העולם. הוא השותף שלי לשנות סדרי עולם. הוא כשף אוויר צעיר ואני כשפית אש שנולדה מחדש לשליחות אווירית. יחד האש והאוויר, בשילוב מים גבוהים : זהו משולש הבריאה
תודה תודעה שאת מלווה את תהליכי ההתפתחות שלי ועוזרת לי להבין את הבחירות שלי.
אהבנה, נעמה
 
2 סיפורים על לידת בית שלי שאיננה פיזית:
1. אפריל 2013 – ילדתי בלידת בית את יכולת התיקשור שלי. חוויתי לידה פיזית של מהות רוחנית. חשתי בגופי את כאבי הצירים והתכוצויות הרחם גם בזמן הלידה וגם אח"כ כשיצאה השיליה: כשישבתי לתעד את מה שילדתי. לקח לי זמן להבין מה קורה לי כי הסימפטומים הפיזיים היו של לידה אמיתית ואני יודעת איך זה מרגיש אחרי 4 לידות ביולוגיות . שני ילדיי הצעירים היו איתי בבית וליווה אותי בטלפון דולה – בחור שהייתי עמו בקשר עמוק, למרות שמעולם לא נפגשנו פיזית. הוא ליווה אותי בתהליך הלידה . היינו שנינו מחוברים לעצמנו, לתודעה ואחד לשני ברמות על. התחלנו שנינו את תהליך הפראנה באותו זמן בדיוק בלי לדעת זה על בחירתו של זה
2. ביוני 2016 ילדתי את הנני : פרי אהבתי עם אורן אמיר

התפתחות אנושית ברחם

 

 

תגובה אחת בנושא “לידה”

  1. תעמולה בשירות הרפואה – אורנה שיפרון
    הנה תראו איך זה עובד:
    "בעצב תלדי בנים" עונש קדום או יתרון אבולוציוני משמעותי? כותרת בבלוג שמתפרסם ב"דה מרקר". הכותב: יואב מה-טוב דוקטורנט למדעי המוח מאוניברסיטת תל אביב ואיש תוכן ב"פרוייקט המוח האנושי" של האיחוד האירופי. וואו… טוב, יש כאן משהו רציני. כותב רציני. דוקטורנט למדעי המוח, "פרוייקט המוח האנושי"… האיחוד האירופי. הוא בוודאי יודע משהו על המוח האנושי. כדאי להקשיב לו. חוץ מזה, "בעצב תלדי בנים" – הנה, תראו, אמרו את זה קודם לפני. גם מדען, גם בקיא בתרבות יהודית. רשימה ברמה גבוהה.
    וכך הוא כותב בכתורת המשנה: "התמודדות עם לידה לגמרי לבד היא מסוכנת ומלווה בשיעורי מוות גבוהים." אני לא בטוחה שיש מה שיאשר את האמירה הזאת משום שמספר הלידות שנערכות בלי שום תמיכה בעולם היום (המערבי) הוא מזערי. על מה אם כן מתבססת האמירה הזאת? אבל אם נאמרה מפי דוקטורנט למדעי המוח, איש תוכן בפרוייקט של האיחוד האירופי, הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. וחוץ מזה – הרי זה כבר כתוב בעיתון.
    ומיד בהמשך "לעובדה שהלידה האנושית היא כל כך קשה דווקא היתה חשיבות רבה בפיתוח החברתיות אצל ההומנינים המוקדמים ביותר." האם הלידה האנושית היא "כל כך קשה? מי אומר את זה? על סמך מה זה נאמר? ובתוך גוף המאמר הוא חוזר: "ואכן לידה אצל בני אדם היא קשה מאין כדוגמתה…" לעומת נקבות של קופי אדם "אצלינו מדובר בתהליך ארוך, קשה, כואב ומסוכן"
    באמת?
    תמיד ארוך? תמיד כואב? תמיד קשה? תמיד מסוכן?
    יואב מה-טוב מציג תיאוריה של קארן רוזנברג. לטענתה, הצורך של נשים בתמיכה בלידה הוביל להתפתחות כישורים חברתיים אצל האדם. ו"אנחנו יודעים שחברתיות ושיתוף פעולה בין פרטים היו אחד הדברים שגרמו לאדם לשגשג".
    תארו לעצמכם את מי שקוראת את הפוסט הזה ולא חוותה לידה בעצמה? מה היא לומדת על לידה? ממי היא לומדת על לידה? האם היא מתרשמת מיכולת שיתוף הפעולה של בני האדם שמאפשרת להם לשגשג או שהיא מפחדת מהלידה?
    מה היא לומדת על עצמה? שהיא לא יכולה. שהיא צריכה תמיכה. ומה זה בכלל התמיכה הזאת, באיזה אופן תומכים באשה בזמן הלידה? האם לנהל את הלידה בשבילה – להחליט על התנוחה בה היא תלד, על קצב הלידה, על סביבת הלידה, על מספר המלווים, על הפרוצדורות הרפואיות הנלוות ללידה – האם זוהי תמיכה בלידה? או שמא זאת שליטה בלידה?
    תארו לעצמכם את מי שקורא את הפוסט הזה ואולי אשתו עכשיו בהריון, והוא איש חושב, קורא "דה מרקר", מה הוא לומד על לידה? ממי הוא לומד על לידה? אני מניחה שהוא לא מתפעל משגשוג המין האנושי אלא יוצא להגן על אישתו וילדו העתיד להוולד מפני סכנת הלידה.
    איזה עקבות משאיר פוסט כזה, בעיקר בהתחשב בעובדה שהרעיונות בדבר "התהליך הארוך, הקשה, הכואב והמסוכן" מתוחזק היטב בתקשורת ועל ידי אנשי רפואה שמעדיפים את הלידה בבית החולים. (שליטה? כסף?) ולמען האמת הם מכירים רק לידות שמתרחשות בבית חולים, וחלק מהתהליך שהם מתארים מתרחש בגלל בית החולים (ואולי גם קארן ילדה רק בבית חולים? לא בדקתי את קורות החיים שלה). אחרי קריאה בפוסט כזה ואחרים דומים לו, בני משפחתה של האשה, הוריה, האנשים שאוהבים אותה יאמרו לה – למה את רוצה לסכן את עצמך בתהליך "ארוך, קשה, כואב ומסוכן"? לכי על הצד הבטוח של החיים. עשי טובה ותלדי בבית חולים, הרי גם את חייך אבל גם את חיי התינוק את מסכנת.
    אני לא חושבת שיש כאן מהלך מתוכנן ומאורגן המנסה למנוע מנשים ללדת כפי שהן רוצות. אני רוצה להאמין שכל הרופאים והמומחים למיניהם מאמינים לגמרי לתיאוריות שלהם, ולגמרי מפחדים מהאירוע רב הסכנה – הלידה. וכשהם מפחידים מפניו הם עושים את זה כי הם עצמם מפחדים (אולי חוץ ממנהלי מחלקות יולדות, שהארגון אותו הם מייצגים מקבל כסף על כל לידה שמתרחשת בין כתליו, והם, מה לעשות, מחוייבים גם לכדאיות הכלכלית של המחלקה אותה הם מנהלים.). ובימים אלה מי שיותר מפחד הוא יותר צודק – "עדיף להשמר מלהצטער"; ומי שמאמין למומחים הוא יותר צודק – הם למדו שבע שנים – איך יכולה לדעת יותר מהם אחרי כל ההשקעה שלהם; ומי שהולך בתלם הוא יותר צודק – מה את חושבת שרק את יודעת וכולם טועים?
    אבל, בואו נניח רגע לעניין הסכנה (אם הלידה היתה כל כך מסוכנת הרי לפני שהחיים נכבשו על ידי הממסד הרפואי האנושות כבר היתה צריכה להכחד) ונלך רגע עם התיאוריה של רוזנברג בדבר היכולות החברתיות שהתפתחו עקב הצורך בתמיכה בלידה.
    לאיזה מין סוג של חברתיות זוכה יולדת בבית החולים?
    היא מגיעה למקום מנוכר, איננה מכירה את המקום את מי שאמור לתמוך בה; הם גם לא מכירים אותה, את ההיסטוריה שלה, את אורח החיים שלה, את האמונות שלה; היא צריכה להתפשט מזהותה ולהיות נתונה להליכים אשר נכפים עליה רק מעצם היותה יולדת ולא משום שאלה נדרשים בלידה שלה או מותאמים לערכים ולאמונות שלה; היא מחוייבת לנוחיות של הצוות הרפואי לפני הנוחות שלה; היא צריכה לעמוד על רצונותיה מול צוות שלא תמיד טובתה מניעה את מעשיהם;
    האם זה סוג החברתיות שהייתם מאחלים לכם ולילדיכם? חברתיות שנשענת על היררכיה לא טבעית, על העדפת הצרכים של הצד היודע, היכול והחזק, על פני צרכיה של האשה חסרת האונים, חסרת הידע וחסרת האחריות; האם הייתם מאחלים לילדיכם חברתיות מנוכרת, לא אישית, לא אינטימית?
    נראה שאת סוג החברתיות הזה – היות האדם היחיד בורג במכונה הגדולה (של הכסף? של הכוח?) – מקדמת התמיכה הממוסדת בלידה. אם כך נולדים רוב אזרחי המדינה, בל נתפלא על חוסר האמון של הילדים ואמותיהם בעולם, בכוח החיים, ביכולת שלהם להיות ריבונים בחייהם, ביכולת לשתף פעולה עם הזולת בשל ראיית הטוב ולא בשל הפחד ותחושת חוסר האונים שהם חווים בחיים.
    כך עובדת תעמולה. מסרים שנמסרים כבר עשרות שנים על ידי בעלי מקצוע, בעיקר בעלי מקצוע הרפואה, (אבל לא רק. מסתבר שהתקשורת הממוסדת כרתה ברית עם ממסדי הכוח להעביר את המסרים שלהם לאוכלוסיה במתק שפתים), מסרים שמי שמתחזק אותם, בעצמו נולד לתוכם ואין לו יכולת להתעלות מעליהם ולחשוב באופן עצמאי שמקשיב גם למציאות ולא רק לפחד. כל פוסט כזה, שנכתב ממש בתום לב, מתחזק את שלטון אנשי הרפואה על חיי בני האדם.
    ואלמלא היה בידיהם הכוח לכפות את דרך פעולתם, אפשר היה להניח לזה ולסמוך על הבחירה החופשית של האדם, כי מי שלא רוצה את התמיכה שלהם יכול לסרב לה. אבל בתנאים הנוכחיים, לימין אנשי הרפואה עומדים כוחות עצומים כלכליים וחוקיים, ובאמצעות כוחות אלה הם יכולים לכפות על נשים ללדת בדרכים מסויימות, להקשות על בחירות לידה שונות ובאופן כללי לכפות טיפול רפואי בדיסיפלינת הפחד והכסף (מגיפה מסוכנת?).
    אפשר לראות את תמונת המצב החברתית שאנחנו חיים היום כהשתקפות ישירה של התמיכה שמקבלת אישה בלידתה – היא מושתתת על פחד, על הפחדה, על תחושת איום וסכנה, על חווית חוסר אונים של האדם מול העולם, על תלות מלאה בממסד – רפואי, חינוכי, כלכלי, על תעמולה שהולכת ומתפשטת על פני עוד ועוד סוגיות חיים.
    האם זה מה שאנחנו מבטיחים לילדים שלנו?
    האם זהו השגשוג האנושי שאנחנו רוצים להנחיל להם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *